הראל כהן אמנם מכיר את הפתגם "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו", אך למרות עבודתו הקשה בכל עונת זריעה, הוא נתקל בלא מעט קשיים גם בעת עונת הקציר. כהן מגדל על מספר שטחים חקלאיים בכפר נחמן שברעננה בוטנים כבר שנים רבות, אך בשנים האחרונות הוא נתקל בתופעה מטרידה: בתום הקציר. כאשר נשאר מספר רב של בוטנים על האדמה, הוא טוען כי פועלים סינים שככל הנראה מתגוררים בקרבת מקום, מגיעים לשטחים, אוספים את הבוטנים, וגורמים לנזק רב.
"ברגע שאני מסיים לקטוף את הבוטנים בשדה, נשארים המון בוטנים על הקרקע", מספר כהן, "עכשיו יש תהליך של איסוף חציר, שעליו נמצאים הבוטנים, שהוא אחד מהתהליכים החקלאיים שאני מבצע, הוא תהליך של איסוף חבילות חציר שמכניס לי כסף כמו כל דבר אחר. ברגע שנכנסים עשרות פועלים סינים עם אופניים ושקי אורז ודורכים על החציר ומקשקשים את החציר ודורכים עליו כדי לאסוף את הבוטנים, הם פוגמים קשות באיכות החציר ואז חצי ממנו לא ניתן לאסוף ולמכור. מדובר בנזק כבד לפחות לחצי מחבילות החציר, שנאמד באלפי שקלים לכל קציר. אני מסלק אותם, הביטחון העירוני מסלק אותם, אבל הם כל פעם חוזרים. אין לי בעיה שיגיעו אחרי שאני מסיים לאסוף את החציר, אבל הם לא מקשיבים לי, הם מגיעים מתי שהם רוצים, וככה הם פוגעים לי בפרנסה".
כמה זמן זה נמשך?
"כל שנה בקציר, בתקופת ראש השנה עד סוכות. אני לא יודע מי מגלה להם שיש פה בוטנים. זה נמשך כבר שמונה שנים. שמע, זה ממש פוגע לי בכיס. במקום נגיד ארבעים חבילות חציר, יוצא לי עשרים. הם לפעמים גם לוקחים שתילים עוד לפני הקציר, ופוגעים בשתילים עצמם, שזה עוד נזק כספי. הביטחון כל פעם לוקח להם את השקים ומחרים להם, והם כל פעם חוזרים. זה פשוט גלגל שלא נגמר. ממש פוגע בפוטנציאל הכלכלי. גם ככה חקלאות זה מקצוע קשוח שכל שקל מההכנסה משנה לך. אתה הרי מרוויח פעם, פעמיים בשנה מהקציר".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות