אריק איינשטיין, סבא וסבתא: תושבים מספרים על סוכת החלומות שלהם

בסוכה של סבא וסבתא

אביחי ארביב

מגזין סוכה חבר המועצה אביחי ארביב

“הסוכה אליה אני הכי מתגעגע, ובה הייתי רוצה להתארח שוב, זו הסוכה של סבתא וסבא שלי בשיכון ויצמן בהרצליה לפני תום עידן התמימות. כילד אהבתי את הסוכה הגדולה, שהצליחה להכיל את כל המשפחה על תשעת הדודים והדודות ובני ובנות זוגם ואת 25 בני הדודים. כל הביחד הזה היה מייצר אהבה גדולה ומלאה בשירה, צחוקים והמון המון רגעים של אושר” (ארביב, תושב רעננה, הוא חבר מועצת העיר לשעבר)

בסוכה של אריק ואלברט איינשטיין

חן רון

חן רון קרדיט פרטי

“אם הייתי יכול הייתי רוצה לשבת בסוכה של האיינשטיינים – של אריק ואלברט. השילוב של השניים זה מדע, תרבות ואמנות, שזה במידה רבה המהות של עמנו. מי שמסתכל על ההיסטוריה של העם היהודי, רואה שיש אזכורים של דברים מדעיים כבר בתנ”ך, ואין ספק שהיהדות זו אחת התרבויות העתיקות בעולם. אלברט איינשטיין היה מדען יהודי, שהרגיש כל כך יהודי שהוא הוריש את הזכויות לשימוש בשמו לאוניברסיטה העברית בירושלים. המשלים שלו זה אריק איינשטיין, שלקח את תחום התרבות והאמנות היהודית והעלה אותו לדרגות עממיות. אז הייתי יושב עם שניהם בסוכה, כי על הנייר הם אנשים שהיו מורמים מהעם, אבל הם התנהגו כאחד העם. וזה גם מה שאני מצפה מהנהגת העם”. (רון, תושב רעננה, מתנדב פעיל במגוון עמותות וגופים)

בסוכה של דוד בן גוריון

אריה פרידמן

אריה פרידמן צילום עזרא לוי

“הייתי רוצה להתארח בסוכה של דוד. לא דוד המלך, אלא דוד בן גוריון. לשמוע ממנו כמה מהאמיתות שהיוו את התשתית להקמת המדינה. למשל: ‘התנ”ך הוא המנדט שלנו. התנ”ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא המנדט שלנו’. הוא יביט על הכיפה שעל ראשי ויאמר: ‘אני אבי הסטטוס קוו! זו הדרך היחידה לקיים חברה בעלת מכנה משותף. תמיד דגלתי בפוליטיקה הסדרית ולא בהכל או לא כלום. אנחנו חייבים לחיות ביחד’. בנקודה זו אספר לו על כך שלאחר כמה שנים שארגנתי הצגות לגני ילדים בנושא ירושלים, בוטלו ההצגות בגלל קומץ הורים שטענו שמדובר בהדתה. בן גוריון ינענע בראשו כלא מאמין ויקבע נחרצות ‘ירושלים היא נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי’. אבקש ממנו עצה – מה לענות לקיצוני ההדתה? האיש שטבע את המשפט ‘או”ם שמום’ יחייך אלי ויאמר – ‘הדתה שמדתה…’”. (פרידמן, תושב רעננה, הוא ראש המועצה הדתית בעיר)

בסוכה של משה רבנו

סיגל כהן-לויטס

מגזין סוכה סיגל כהן לויטס צילום עזרא לוי

“אם היה אפשר, בלי לחשוב הרבה הייתי מבקשת להתארח בסוכה של מנהיגים אמיתיים אותנטיים ומשמעותיים במיוחד, שהשפיעו והובילו את החברה היהודית ישראלית. מעצבי הזהות היהודית שלנו מן העבר, כמו משה רבנו למשל. הייתי שמחה לשבת עמו, להקשיב שעות, להתבונן בעיניו וללמוד עד אין סוף. לחוות רגעים קסומים ומבושמים מן העבר הרחוק שלנו שנמצאים בתוכנו גם היום. לגעת קצת ברוח, לטעום את המהות ולהריח את שורשי התרבות שלנו. לנשום עמוק, להתחבר לעבר ולהיות מאושרת שבאדם”. (כהן-לויטס, תושבת רעננה, היא מנהלת בית הספר היסודי ברטוב)

בסוכה של סבא וסבתא

חיים שמשי

מגזין סוכה חיים שמשי, קרדיט פרטי.

“כשנשאלתי ‘אצל מי הייתי מעוניין להתארח בסוכה?’ מיד עלו בי זיכרונות ילדות נעימים, כאשר כילד הייתי מתארח בסוכתם של סבי וסבתי נתן ואסתר שמשי ז”ל ברחוב דגניה בעיר. אני זוכר כיצד היינו בונים ומקשטים את הסוכה בשרשראות מגזרי עיתון ובנוסף בקישוטים מיוחדים, ואת ההליכה לבית הכנסת והארוחה החגיגית שבישלה סבתי אסתר ז”ל. ומעל לכל, אני זוכר את נוכחותם של סבי וסבתי, שהיו אנשים חכמים וטובי לב. גם היום, לאחר שנים רבות, הגעגועים עוד גדולים”. (שמשי, תושב רעננה, הוא פעיל חברתי)