סמנכ"לית מהיר לעיר: "ברוידא לא רוצה לקדם תחבורה ציבורית". עיריית רעננה: "הפקידות מהלכת אימים"

ביום שלישי הקרוב, ה-29 לאוקטובר, ייפתח המקטע הראשון של פרויקט "מהיר לעיר" באזור השרון, בשטחה של הרצליה. המקטע, שאורכו הכולל 400 מטר, מתחיל בשדרות שבעת הכוכבים במת"צ שמאלי (מסלול תחבורה ציבורית) ונכנס ישירות לרחוב הרכבת, סמוך לתחנת הרכבת הרצליה, שם הוא מוגדר כ"רת"צ" (רחוב תחבורה ציבורית) ולא תתאפשר בו נסיעה של כלי רכב פרטיים. רגע לפני המאורע, סמנכ"לית פרויקט "מהיר לעיר" בחברת "נתיבי איילון" טליה כהן-וולף, מדברת על היקף הפרויקט בערי השרון, ובין השאר מתייחסת גם למצב השברירי ברעננה.

כזכור, המחלוקת בין עיריית רעננה לנתיבי איילון נמשכת כבר כמעט שנה, מאז כניסתו של חיים ברוידא למשרד ראש העיר. כזכור, על פי תכניות נתיבי איילון, נתיב התחבורה הציבורית מיועד להיסלל ברחובה הראשי של העיר, אחוזה. אך למרות זאת, בעירייה מתנגדים נחרצות לתכנית זו בטענה שתביא לסגירת כניסה מאחוזה ל-19 רחובות בעיר ושלדברי ברוידא “תגרום נזק בלתי הפיך לרעננה”. “יש שיח עם העירייה שהעלתה כל מיני בקשות", אומרת כהן-וולף, "לקחנו אותן ובאנו עם כל מיני הצעות וחלופות. אני מתרשמת שראש העירייה חיים ברוידא לא באמת רוצה לקדם תחבורה ציבורית למרות הסיסמאות שהוא אומר בתקשורת. כרגע עוד לא קיבלנו איזו התייחסות רשמית או אישור מהעירייה. כרגע זה עומד ולא מתקדם. ברוידא ממשיך לפגוע בתושבים שלו ובתושבי השרון בסופו של דבר”.

טליה כהן וולף. צילום נתיבי איילון

בתחילת חודש יולי התקיימה פגישה משותפת בין הצדדים שהגיעה למבוי סתום. מאוחר יותר באותו החודש הציג ברוידא תכניות חילופיות לנת”צ. הוא הודיע כי מבחינתו שתי אופציות עומדות על הפרק: או להעביר את הנת”צ לרחוב ויצמן המקביל לאחוזה מצפון, או לוותר על הריסה של נתיב וסלילתו מחדש באחוזה, ולהסתפק רק בצביעת נתיב ובהצבת רמזורים שיאפשרו נסיעה של תחבורה ציבורית בשעות העומס. בנוסף, עיריית רעננה פרסמה מכרז בסוף חודש יולי ליועץ תחבורה חיצוני, שיידרש לגבש מסמך מדיניות לגבי פרויקט “מהיר לעיר”. בעירייה מספרים כי היועץ צפוי להיבחר בימים הקרובים, וכי בעלי המקצוע בעירייה מגבשים כעת תכניות סופיות לנת"צ, אותן יציגו למשרד התחבורה ולחברת נתיבי איילון.

“ראש עיריית רעננה חיים ברוידא נבחר לשרת עיר שבה 90 אלף תושבים. התוכנית שגיבש משרד התחבורה לנתיב תחבורה ציבורי באחוזה, פעלה תחת מעטה סודיות וחוסר שקיפות לציבור", הגיבו בעיריית רעננה לדבריה של כהן-וולף, "אף ראש רשות לא היה מסכים לסגור לאלתר 19 כניסות של רחובות הגובלים עם אחוזה שהיא השדרה הראשית של העיר לטובת נתיב תחבורה ציבורי. זו בכיה לדורות וגזירה שתושבי רעננה לא יוכלו לעמוד בה. חשוב לציין – אני בעד תחבורה ציבורית. עיריית רעננה הציעה לפקידי משרד התחבורה ולנתיבי איילון מספר חלופות. אך הפקידות נוהגת באטימות, בחוסר גמישות, מהלכת אימים ולכן האשם בעיכוב התוכנית מוטל אך ורק על הפקידות ונתיבי איילון”.

"בסוף תושבי הרצליה נוסעים לרעננה"

ביום שני הקרוב, 28 באוקטובר, יתקיים בהרצליה טקס חגיגי לחניכת המקטע הראשון בפרויקט בשרון, שעלותו 16 מיליון שקלים, במעמד שר התחבורה והבטיחות בדרכים ח"כ בצלצל סמוטריץ' וראש עיריית הרצליה משה פדלון. בנוסף, ליד תחנת הרכבת של הרצליה, הוקמה תחנה חכמה של אוטובוסים להורדת והעלאת נוסעים שבה עוברים כ-800 אוטובוסים ביום. התחנה החכמה היא מהמתקדמות ביותר בישראל והיא מספקת הגנה מרבית מפני פגעי מזג האוויר, מידע על קווי האוטובוס הקרבים, כולל תכנון הדרך עבור כל היעדים, ותתאפשר בה הטענת כרטיסי רב קו באמצעות כרטיס אשראי והטענת המכשיר הסלולרי. כמו כן, יתווסף קו חדש, שמספרו 510, שיחבר בין רעננה לתל אביב ויעבור בהרצליה.

תחנת האוטובוס החכמה בנת"צ. צילום נתיבי איילון

"הבשורה הגדולה של פתיחת המקטע הזה היא החיבור שנעשה בין מזרח למערב הרצליה, שבה נמצאים אזורי בילוי ותעסוקה", אומרת סמנכ"לית פרויקט מהיר לעיר בחברת נתיבי איילון טליה כהן-וולף לצומת השרון, "בעבר, האוטובוסים היו צריכים לעשות עיקוף ולנסוע דרך קניון שבעת הכוכבים, דרך הרחובות יוסף נבו ובן ציון מיכאלי ולהגיע לרכבת ולחזור את כל הדרך בחזרה. מלבד העובדה שזה האריך את הדרך, זה גם איזור שהוא מאוד פקוק רוב היום ועכשיו העומסים ירדו גם עבור הרכבים הפרטיים. בראש ובראשונה המקטע הזה מקצר את הדרך לתחבורה הציבורית, כלומר את מרחק הנסיעה וכתוצאה מזה את מהירות הנסיעה מכיוון שיש העדפה לאוטובוסים. הוא מייצר ומגדיר את האמינות לשירות, שזה אחד הפקטורים המאוד חשובים בפרויקט. הרבה פעמים אנשים נוטים להתמקד בזמני הנסיעה, שהם גם מאוד חשובים, אבל אם שואלים את הלקוח מה הוא רוצה הרבה פעמים הוא ישיב שיותר חשוב לו שהאוטובוס יגיע בזמן מאשר משך הנסיעה".

כהן וולף מוסיפה: "החיבוריות המאוד טובה שהמקטע מייצר עם הרכבת ועם שירותי תחבורה ציבורית אחרים סוגר את המעגל בצורה די מושלמת לכל מי שמגיע עם רכבת להרצליה ואחר כך רוצה להגיע ליעדו, אם זה לעבודה בהרצליה פיתוח, באמצעות אוטובוס. הרבה פעמים הבעיה היא הקילומטר האחרון. אנשים לא ייסעו ברכבת אם אין להם חיבור טוב משם ליעד שלהם. הפתיחה של המקטע תשרת גם את האנשים שצריכים להגיע מהרצליה מחוץ לעיר וזה פותח להם את האפשרות לנסוע ברכבת ולאחר מכן עם האוטובוס בצורה הרבה יותר טובה".

מה קורה מבחינת התדירות? גם היא משתנה?

"לא, יש תדירות מאוד טובה כיום, גם בעקבות הפעימה שנעשתה לפני כשנה בעקבות שיתוף הציבור שהיה. אנחנו גם עושים עכשיו שיתוף ציבור עם עיריית הרצליה והתושבים לגבי הפעימות הבאות שיהיו. לאותה פעימה היו הישגים מטורפים, כשבמקום 60 אלף איש החלו להשתמש בתחבורה הציבורית 120 אלף וזה המשיך לעלות והגיע לכ-160 אלף כיום. בסוף, גם אם יש את המתכנן הכי מדהים וגם אם מכירים את האזור ומבינים בתכנון תחבורה ציבורית, לקוח הקצה הוא זה שעוזר לנו לדייק במיקום התחנות ומספר התחנות, קווי האוטובוס, המסלולים, שעות הפעילות, איזורי הביקוש והתדירויות. שיתוף ציבור הוא דבר מאוד חשוב. אנחנו מכינים קונספט מסוים עם חלופות אבל משאירים את זה פתוח כדי לקבל רשמים, דעות וביקורת מהציבור, גם מאלה שמשתמשים כיום ודווקא בעיני אולי יותר חשוב לקבל אינפוט מאלה שלא משתמשים כיום בתחבורה ציבורית ולהבין מה יגרום להם להשתמש בה ואיך אפשר לדייק את השירות כדי שהוא יהווה אלטרנטיבה אמיתית בשבילם".

מפת המקטע הראשון של הנת"צ בהרצליה. צילום נתיבי איילון

את חושבת שהפרויקט ישנה את הרצליה?

"אני חושבת שזאת הזדמנות ענקית בשביל הרצליה ובכלל בשביל השרון. הרבה מאוד קשור במנהיגות, במדיניות ובהובלה של ראשי הערים. בסוף מדובר פה בפרויקט לאומי וההצלחה והתועלת האמיתית שלו ללקוחות שלנו היא במימוש הרשת. כל עיר צריכה להפסיק להסתכל בצורה מאוד צרה על עצמה ולהבין שבסוף תושבי הרצליה נוסעים לרעננה ותושבי כפר סבא נוסעים להרצליה. את הנוסע לא מעניין אם האוטובוס שלו עבר ארבע רשויות בדרך, אותו מעניין השירות הכולל. מצופה מהמנהיגים המקומיים להוביל את הדרך בעניין הזה. אלה שלא עושים את זה פוגעים בסופו של דבר אנושות בתושבים שלהם. כבר היום מדברים על המשבר התחבורתי והוא לא הולך להשתנות. צריך קצת חזון ולהסתכל 4-3 שנים קדימה. אם לא נתחיל היום לעבוד על הרשת הזאת על כל ההיבטים שלה, כל מרחב השרון ייפגע מזה".

מה הם השלבים הבאים בפרויקט בהרצליה?

"השלבים הבאים שכרגע נמצאים בתכנון ויעברו לשלב הביצוע עד סוף השנת הזאת (2019) הם המקטע מקניון שבעת הכוכבים דרך רחוב בן ציון מיכאלי עד למקטע שאנחנו פותחים עכשיו, וההמשך שלו עד למחלף הסירה והחיבור שלו לכביש 2 ואחר כך לרחוב נמיר בתל אביב. במקטע המתוכנן מהקניון לרכבת יהיה שביל אופניים וחניה רובוטית לאופניים. כשהמקטע הכולל יפתח זה ייצר רציפות מלאה ואופטימלית מהרצליה ועד לתוך תל אביב, לתחנה המרכזית.

המקטע הראשון של הנת"צ בהרצליה. צילום נתיבי איילון

"כבר היום אנחנו חתומים עם עיריית הרצליה על עוד מספר מקטעים, בהם כל החלק של מרכז העיר, האיזור של סוקולוב, הרב קוק, בן גוריון ודרך ירושלים שהם מהווים את החיבור לצפון לכיוון רעננה והחיבור לדרום לרמת השרון. כל אחד מהמקטעים האלה נמצא בשלבי תכנון אחרים וההתקדמות שלהם תלויה מאוד בעירייה וכמה היא תסייע לקדם אותם. דרך ירושלים והרב קוק מתקדמים. בן גוריון וסוקולוב היו צירים שהיו בהם יותר השגות. בציר בן גוריון היתה איזושהי עצירה ועכשיו העירייה החליטה מה היא רוצה והיא יותר ברורה אז נתחיל את התכנון. בסוקולוב יש עדיין התלבטות בעירייה, כמו האם זה צריך לעבור לכל אורך סוקולוב או סוקולוב-העצמאות ולכן העבודה על הציר מתעכבת. סיכמנו עם העירייה שבתחילת 2020 נבחן את סוקולוב. אני מאוד מקווה שבשנה הבאה, 2020, נסיים את התכנון של החלקים האלה ונוכל לעבור לשלב הביצוע".

ראש העירייה משה פדלון אמר כי "הרצליה ממשיכה בתנופת השיפור למען קידום התחבורה הציבורית בעיר לנוחות ציבור הנוסעים ולמען איכות הסביבה של כולנו. נתיבי התחבורה הציבורית הם אמצעי חשוב שבאמצעותם נוכל לצמצם את העומסים בכבישים וליצור זרימה שוטפת ומהירה של התנועה".

מחזיקת תיק התחבורה דניאל אייזנברג צדיקים מסרה: "קידום התחבורה הציבורית הוא יעד מרכזי של עיריית הרצליה, ופתיחת הרת"צ היא שלב חשוב בכך. הפרויקט מהווה בשורה לתושבים, הן הנוסעים והן בעלי הרכב שיעברו להשתמש בתחבורה הציבורית שתהיה יותר יעילה, ידידותית ונגישה".

כפר סבא: התושבים עתרו

בתוך כך, הגישו בימים האחרונים חמישה תושבי כפר סבא – פרדו בטשטיין, יעקב פלכטמן, שי ברודצקי, חגי דגן ונבות רובינשטיין – המתגוררים בסמיכות לרחובות בהם מתבצע פרויקט נתיב התחבורה הציבורית הייעודי “מהיר לעיר”, עתירה באמצעות עו”ד רונית לירן-שקד, נגד הועדה המקומית בכפר סבא, העירייה, נתיבי איילון ומשרד התחבורה, בדרישה לעצור את הפרויקט בכפר סבא כל עוד לא אושרה עבורו תוכנית מתאר מפורטת. ביום שלישי החלה החברה הכלכלית של כפר סבא בעבודות במסגרת הפרויקט, במקטע שבין צומת רחוב ויצמן ועד רחוב גיסות השריון. בעתירה מסבירים התושבים שלא ביקשו מבית המשפט צו ביניים להפסקת העבודות שכן העבודות טרם החלו במועד הגשת העתירה.

כאמור, בעתירה טוענים התושבים שהפרויקט מקודם מבלי שאושרה לפרויקט תוכנית מתאר מפורטת, וללא היתר בנייה תואם, וכן הם טוענים כי התוכנית מסכלת למעשה תוכנית בנייה ארצית להקמת רכבת קלה ברחובות ויצמן וטשרניחובסקי, וכן את תוכנית המתאר הכללית של כפר סבא, המציגה בין השאר חלופות תכנוניות לרחוב ויצמן. “יישום פרויקט מהיר לעיר ללא תוכנית מתאר מפורטת קובע עובדות בשטח וגורם לנזקים כבדים”, כתבו התושבים בעתירה, ובין השאר “מניעת יכולת מתושבי העיר להגיש התנגדויות לפרויקט, להצביע על בעיות תכנוניות קשות שיש לתקנן לפני תחילת העבודות, וכן לאפשר לתושבים להגיש תביעות ירידות ערך לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה”.

העותרים מבקשים כאמור מבית המשפט לתת צו על התנאי לוועדה המקומית ולעיריית כפר סבא שיורה עליהם להשיב מדוע הוועדה המקומית לא תורה לעירייה להכין תוכנית מתאר מפורטת ליישום הפרויקט כתנאי לתחילת העבודות, וכי וכל עוד תוכנית כזאת לא קיימת הפרויקט ייעצר.

בעתירה טוענים התושבים כי לאחר שנחשפו לראשונה לפרויקט ביולי 2019 הם החלו בפעולות הבאות שנועדו להבין את מהות הפרויקט ולשכנע את העירייה להתייחס כראוי לתושבים: פגישות עם הגורמים המקצועיים, פגישה עם ראש העיר, רפי סער וסגנו דני הרוש, פגישה עם מהנדסת התנועה של העירייה הילן דהרי ועם האחראית על הקשר עם התושבים בפרויקט, פתיחת קבוצת פייסבוק, הפגנת מחאה בצומת ויצמן-טשרניחובסקי, ישיבת תושבים עם סגן ראש העיר ומחזיק תיק התחבורה, עילאי-הרסגור הנדין וישיבה נוספת עמו בעירייה. “גם כאשר תושבים הצביעו על בעיות תחבורה קשות שפרויקט מהיר לעיר יוצר באזור רחוב טשרניחובסקי ושכונות סמוכות, נאמר להם קודם נתחיל, ובהמשך נפתור את הבעיות”, טוענים התושבים.

בישיבות ובפגישות הוצגו לעירייה, לטענת העותרים, כשלים תכנוניים משמעותיים ודרישה “לחזור לדרך המלך – קודם הכנת תכנית בניין עיר מתאימה, ורק אחר כך יישום בפועל. עד למועד הגשת העתירה העירייה והוועדה המקומית בחרו להתעלם מהפנייה”, כתבו.

העותרים טענו כי המשיבות נהגו בחוסר סבירות קיצוני כשהעדיפו “תכנון תוך כדי תנועה, המתעלם מתוכניות מתאר ומסכל את מימושן”, כשהם מתייחסים לתוכנית מתאר ארצית לקווי רכבת קלה שאמורים לעבור ברחובות ויצמן וטשרניחובסקי, וכן לתוכנית המתאר הכוללת של כפר סבא שיזמו העירייה והוועדה המקומית בעצמן “המגדירה חלופות שונות ליישם ברחובות ויצמן וטשרניחובסקי, כל זאת כדי ליישם את החלופה הנבחרת באמצעות תוכנית מתאר מפורטת”. לטענתם, “ראש העירייה עצמו הצהיר בפברואר בפני הוועדה המחוזית שהוא מעוניין למשוך את תוכנית המתאר הכוללת החדשה כדי לבצע תכנון חדש. לפי בכירי העירייה פרויקט ‘מהיר לעיר’ הינו מהפכה דרמטית ומאוד משמעותית המשנה ללא היכר את רחובות ויצמן וטשרניחובסקי”. עוד כתבו כי “אין בנמצא כל תוכנית מתאר מפורטת המסמיכה את העירייה לבצע את הפרויקט”.

עוד טענו כי “מהפכה תכנונית מחייבת תוכנית מתאר חדשה כדי לשמור על זכויות התושבים” והסבירו: “התכנון המשמעותי האחרון היה בשנת 1976 דהיינו לפני 43 שנים, במסגרת תוכנית מתאר כללית לעיר. אין למשיבות כל כוונה לעשות זאת הפעם בדרך המלך… שיתוף התושבים הוא הלכה למעשה כלפי חוץ בלבד תוך התעלמות מבעיות תכנוניות שמעלים התושבים… מדובר במהפכה תכנונית מקצה לקצה (בפרט ברחובות הקיימים באותה מתכונת עשרות שנים) ויש לבצע זאת באמצעות תוכנית מתאר חדשה”.

תגובת עיריית כפר סבא: “אנו מבינים לליבם של מי שחוששים מהתוכנית, אך סבורים כי היא הדבר הנכון לעיר ולפיתוחה. עיריית כפר סבא תשיב לעתירה בבית המשפט”.

תגובת נתיבי איילון: פרויקט "מהיר לעיר' שמקדם משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון ובשיתוף עיריית כפר סבא, הוא פרויקט לאומי, תחבורתי מורכב שבמסגרתו יסללו ברחוב ויצמן 9 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ו-5 קילומטרים של מסלולי אופניים. הפרויקט, יצור רשת רציפה, יעילה ונוחה של צירי העדפה לתחבורה ציבורית בראייה רחבה הכוללת העדפה ברמזורים ושדרוג משמעותי של רחוב ויצמן לכל אורכו. במסגרת הפרויקט, נפגשנו מספר פעמים עם בעלי העסקים ובעקבות הבקשות שלהם נערכו שינויים בתכנון ככל שניתן והתהליך עדיין נמשך במקטעים שעדיין בתכנון. הפרויקט כולו יבוצע במקטעים מתוך מטרה למזער את אי הנוחות במהלך העבודות לרווחת תושבי העיר ובעלי העסקים".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה