כמה הרעננים מרוויחים וכמה העירייה השקיעה בכם? המספרים של רעננה נחשפים

הלשכה המרכזית לסטטיסיקה פרסמה היום (שלישי) נתונים לשנת 2018 על הרשויות המקומיות, המסקרים בין היתר את מצבם הכלכלי של התושבים, השכלתם, ואת מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות לאותה השנה. על פי הנתונים בדוח, מוצגת סקירת השכלתם של התושבים מעל גיל 15 לשנת 2018: כ-12.4 אחוז לא סיימו יסודי או חטיבת ביניים. 6.1 אחוז היו בעלי השכלה תיכונית בלבד, ל-18.1 אחוז התעודה הגבוהה ביותר הייתה תעודת בגרות ול-51.4 אחוז היתה תעודה אקדמית. על פי הנתונים, ל-68.2 אחוז ממשקי הבית ברעננה באותה השנה הייתה בעלות על דירה אחת לפחות, וכל משק בית הוציא בממוצע 5,574 שקלים לנפש לחודש.

על פי הנתונים הכספיים שפורסמו לשנת 2018, העירייה הכניסה מכל תושב 10,471 שקלים והוציאה על כל תושב 10,992 שקלים. על פי הנתונים של אותה השנה, אם מפחיתים הלוואות שנלקחו לאיזון התקציב, העירייה הייתה בגרעון של 49 מיליון שקלים בתקציב הרגיל, והגיעה למקום הרביעי בארץ ברשימת הרשויות המקומיות שהובילו בגירעון לאותה השנה, כשלפניה המועצה האזורית הגלבוע, קרית ים וטבריה.

מלבד נתונים אלה, התפרסמו גם מספר נתונים חדשים לשנת 2017, שלא פורסמו בעבר. תושב רעננה שעבד כשכיר הרוויח בשנת 2017 בממוצע 12,898 שקלים בחודש. על פי הדוח, יש פער גדול בין הגברים לנשים בהכנסה הממוצעת: גברים שעבדו כשכירים ברעננה הרוויחו בממוצע 15,996 שקלים בחודש לעומת נשים שעבדו כשכירות והרוויחו בממוצע 9.867 שקלים בחודש. עוד על פי הנתונים, באותה השנה 32.5 אחוז מתושבי העיר השתכרו פחות משכר מינימום, ובאותה שנה היו ברעננה 548 תושבים שקיבלו דמי אבטלה, וגילם הממוצע עמד על 42. באותה השנה, התחתנו ברעננה 581 זוגות חדשים והתגרשו 227.

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה