בשם ההגנה: תכירו את סנגורם של בעלי החיים

כשעיריית בית שמש פרסמה ב-12 ביולי פוסט בדף הפייסבוק שלה, שהיא מתכננת לירות אש חיה בכלבים משוטטים, יצא בריצה עו”ד קובי כשדי מביתו ונסע לבית המשפט הגבוה לצדק בירושלים כדי להשאיר בפני שופט עתירה שתעצור את הנורא מכל בעיניו. “זה התחיל בעקבות פרסום בו נכתב כי משעה שלוש עד שבע לפנות בוקר פקחים הולכים לירות אש חיה בכלבים משוטטים”, הוא מספר, “הגעתי הביתה באותו היום סביב השעה עשר וחצי בערב ודנה הבת שלי אמרה לי שהולכים לירות בכלבים בבית שמש. אז פשוט הסתובבתי וחזרתי למשרד והכנתי עתירה לבג”ץ כדי למנוע את הירי הזה. יש לבג”ץ טלפון למקרים דחופים להגשת עתירות ולא היה מענה. נסעתי באמצע הלילה לירושלים, חשבתי ששם אני אמצא בבית משפט מישהו, גם שם לא היה עם מי לדבר. דפקתי על הקירות ועל הדלתות ועל הזכוכיות. אחרי שעה יצא אלי שומר מנומנם שניסה להשיג מישהו ובסוף הוא אמר לי להשאיר את העתירה והוא ינסה לעזור. העתירה הגיעה לשופט רק בבוקר אבל הפעולה לא בוצעה באותו הלילה”.
קובי כשדי הוא בעל משרד עורכי דין ברעננה. מעבר לעבודת המשרד בתחומים שונים הוא פועל ומייצג את בעלי החיים ואת הפעילים למענם. הוא הגיש שתי עתירות לבג”ץ בנושא זכויות בעלי חיים ובאמתחתו עוד שלוש שייצאו לדרך בקרוב. בנוסף, לפני כשנה הקים כשדי את מפלגת “צדק לכל” הפועלת למען זכויות בעלי החיים ותתמודד בבחירות הבאות לכנסת. “אחרי שהפכתי לטבעוני גיליתי שכל מה שעושים לבעלי החיים בעולם הזה הוא פשוט חוקי, אומר כשדי, “אז עלה לי רעיון להקים מפלגה שתאפשר לעשות שינוי מבפנים. נכון שמחאות הן חשובות אבל בסופו של דבר שום מחאה לא יכולה להזיז שום חוק”.
איך נחשפת לטבעונות?
“מה שהביא אותי לראשונה למודעות לזכויות של בעלי החיים זו כתבה על הניסויים שעושים בקופים במכון ויצמן. זה הפך אותי לצמחוני, ואז צפיתי בהרצאה המטלטלת של גארי יורבסקי ומאז נהייתי טבעוני. בתו של כשדי, דנה (29), היא גם טבעונית ופעילה בחזית לשחרור בעלי החיים וכך גם אשתו חניתה ובתו השנייה רוני (26). “כולנו טבעונים משוגעים בבית אחד”.
ובאיזה שלב המפלגה שהקמת נמצאת?
“כבר פקדנו מייסדים וניסחנו מצע לתפארת של חזון לעולם טוב יותר. לפני שנה רשמנו את המפלגה ולאחר מכן קיימנו בחירות גם למועצה הארצית ולתפקיד היו”ר. נבחרו חברי מועצה ואני נבחרתי לתפקיד היו”ר. כרגע אנחנו פועלים בפן המשפטי לקדם זכויות של בעלי החיים. אנחנו שואפים להיות בכנסת ואם נהיה שם אין ספק שנהיה בממשלה. אנחנו לא מפגלת ימין ולא שמאל ולא מרכז. אנחנו מפלגה למען בעלי חיים וככזו אנחנו חייבים להיות בכל ממשלה כדי להשפיע. יש המון דברים שאפשר לעשות החל מלהכניס ערכים של חמלה ואהבה לבעלי חיים במערכת החינוך. יש לנו הרבה מה לתרום ואנחנו יודעים שעזרה לבעלי חיים זה גם עזרה לבני אדם”.
כשדי, כאמור, הגיש כבר שתי עתירות לבג”ץ שקשורות בזכויות בעלי החיים. האחת בעניין חוות מזור שנסגרה בשנת 2015 בעקבות לחץ ציבורי. בחווה הרביעו קופים לצורך משלוחים לניסויים במעבדות בחו”ל. “מה שקרה זה שכשחוות מזור נסגרה ונותרו בה 1,250 קופים שאין אפשרות לייצא אבל גם אין מה לעשות איתם. אדם פרטי קנה את הקופים כדי להציל אותם ולמרות שקיבל הבטחות שבתוך זמן קצר המדינה תיקח אחריות על הקופים זה לא קרה. ביחד עם המפלגה ועוד 18 גופים למען בעלי חיים עתרנו לבג”ץ והסברנו שיש סכנה מידית לחיי הקופים ושהמדינה צריכה לקחת אחריות. בסופו של דבר המדינה הסכימה לממן את האחזקה של הקופים. בדיון האחרון בתיק שנערך ביום חמישי שעבר, שופט בג”ץ נזף בכולם וקרא לעזור ולהירתם, כדי לעזור לחברה שרכשה את הקופים לעמוד בדרישות שקבעה המדינה על מנת לקבל ממנה את התקציב. כמובן שאנחנו נעשה את זה”.

קובי כשדי. צילום:עזרא לוי

כשדי מספר כי הוא לא מתכוון לעצור וכל נושא שיזדקק לעתירה לבג”ץ הוא יהיה שם ויעשה זאת. “אנחנו מתכוונים במהלך הקיץ הזה עוד שלוש עתירות חדשות לבג”ץ”, הוא אומר, “האחת בנושא הזנחת בעלי החיים במחנות צה”ל והשנייה, בנושא האכיפה של איסור מבקרים מטעם משרד החינוך במרכזי מבקרים של חברות מזון. העתירה השלישית והמשמעותית ביותר היא נגד הרבנות הראשית. אנחנו רוצים שברבנות יסבירו לנו מדוע היא נותנת כשרות למזון מן החי כאשר הם יודעים בוודאות על כל פרקטיקות ההתעללות שקורות במשקים”.
משפחת כשדי מתגוררת ברעננה כבר 25 שנה, דנה מספרת שהיא גילתה את הטבעונות לפני כארבע שנים, יומיים לאחר שאביה הפך לכזה. “לא הייתי מודעת לעוצמת הגיהינום שעוברים בעלי החיים בתעשיית המזון מהחי”, היא מספרת, “ידעתי שאם אבא שלי בחר בכך, כנראה שזה הדבר הנכון והצודק לעשות. התחלתי להיחשף למתרחש במקומות שמוסתרים מאיתנו, הבנתי שבתעשיית הביצים נגרסים למוות עשרות אלפי אפרוחים ביום, הבנתי שמחשמלים את כל התרנגולות, הבנתי שחוטפים עגלים מאמם מיד לאחד הלידה, הבנתי שאת כולם משפילים, מפחידים, שורפים והחלטתי שלהיות טבעונית זה לא מספיק. טבעונות היא בסך הכל הביטוי של ההחלטה לא לפגוע בהם יותר. אבל זה לא עוזר להם, את לא עוזרת למישהו רק מעצם העובדה שאת לא פוגעת בו. את לא מצילה חתול מהתעללות רק כי את לא מצטרפת לאלה שבועטים בו. ואז הצטרפתי לחזית לשחרור בעלי החיים שהקימו טל גלבוע (זוכת תוכנית הריאליטי האח הגדול מ.ז) ורועי שפרניק. העבודה שלי היא תמיד במקום השני, הדברים שאני אוהבת לעשות ירדו גם הם בסולם סדר העדיפויות שלי, על נופש או מנוחה אין בכלל מה לדבר, נשאבתי לתוך חיים של עשייה מאד אינטנסיבית, מאד קשה לצאת מהמעגל הזה או לשים לזה איזשהו גבול ואני גם לא רוצה. במסגרת התנועה, אנחנו מקיימים מחאות בכל הארץ, פעילויות הסברה, פעילות ברשת, וגם פעולות קצת רדיקליות – כמו שחרור בעלי חיים מהמשקים, חסימת בתי מטבחיים או משאיות שמובילות בעלי חיים לשחיטה וכו’”.

"העבודה שלי היא במקום השני", דנה כשדי. צילום: החזית לשחרור בעלי החיים

יש פעילויות שאת זוכרת במיוחד?
“יש סיטואציה אחת שנחרטה לי בנשמה ואני לא אשכח אותה לעולם. לפני שנתיים פעילי החזית לשחרור בעלי חיים חסמו את שערי מתקן ההשמדה של מפעל “זוגלובק”. נקשרנו בשרשראות לשערים ולא אפשרנו למשאיות להכניס אפרוחים פנימה. ישבנו שם במשך שבוע עד שהמשטרה פינתה אותנו. לא יכולנו לשאת את המחשבה שפינינו את עצמנו עבור המשאית שמובילה אפרוחים אל מותם. ולאחר הפינוי רצנו, עשרות פעילים, לשכב על הכביש ולחסום את דרכה של המשאית. תוך כדי חסימת הכביש אל תוך מתקן ההשמדה, כשהמשטרה החלה לפנות אותנו בזה אחר זו, פתאום ראיתי אותו, את אבא שלי, עומד שם, עם חליפת בית משפט, ממש מול המשאית ולא נותן לה להתקדם. זו כנראה הייתה התמונה המרגשת ביותר שראיתי בחיים שלי. שאלתי אותו: ‘מה אתה עושה כאן’, והוא אמר לי שהוא ראה את הפרסומים בפייסבוק על פעולת החסימה והוא לא יכול היה להמשיך לעבוד לכן הוא עזב הכל והגיע לצפון. שאלתי אותו אם הוא לא מפחד על רשיון העורך דין שלו והוא ענה לי שאם הם רוצים להרוג אפרוחים הוא יעמוד שם. התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש. אחרי שבוע ליד מתקן ההשמדה של זוגלובק, לראות אותו שם, עומד לבד, כשמאחוריו המשאית העצומה שעמוסה באלפי אפרוחים, היחיד מול המערכת, הטוב מול הרע, ידעתי שזו תמונה שתיזכר בדפי ההיסטוריה. עוד לא הומצאו המילים כדי להסביר את גודל הגאווה שלי באיש הזה. מבין כל האנשים שהתהלכו כאן אי פעם בעולם, רק שתיים זכו באיש הזה כאבא, ואני ביניהם. אין לי מושג מה עשיתי שזכיתי בו. הוא לא רק האבא הכי טוב שאדם יכול לבקש, הוא גם המתנה הכי גדולה של חיי והחבר הכי טוב שלי. הוא עושה למען בני אדם ובעלי חיים את כל מה שהוא יכול, בלי אגו, בלי לצפות לשום תמורה, בלי להתחשבן. אבא שלי עשה פה את אחד הדברים הגדולים ביותר שקרו כאן למען בעלי החיים כי הוא באמת רואה בהם כאוכלוסיה שראויה לייצוג בבית הנבחרים. בזכותו, בזכות החזון הזה שלו, ובזכות אלפי פעילים למען בעלי חיים, בבחירות הבאות יהיה לנו, הפעילים, פתק לשים בקלפי. יהיה שם פתק למען האפרוח, הטלה, העגל הקטן. אבא שלי הוא אדם כזה שאת מאד רוצה בצד שלך, וממש לא רוצה אותו בצד שמולך. הלוואי שיכולתי לספר לבעלי החיים שיש מישהו כזה בצד שלהם”.

"אבא שלי הוא המתנה של חיי", דנה כשדי

דנה מספרת כי העובדה שכל המשפחה שלה טבעונית נראית לה לפעמים כדבר מובן מאליו ואז היא נזכרת כמה זה נדיר. “יש לי חברים שמגיעים אל ההורים שלהם הביתה ורואים את אבא שלהם אוכל חזה של אפרוח או את אמא שלהם מכינה מרק שבתוכו צפים גרונות של תרנגולים וזה מזכיר לי איזה מזל יש לי, איזה מזל שאני יכולה להסתכל להורים שלי ולאחותי בעיניים ולדעת שהם לא חלק מהאכזריות הזו. איך הייתי יכולה לכבד אותם אם זה היה אחרת?”.