הקניידלעך המשפחתי, הזום עם הקרובים מחו"ל והתושבת שנשארה לבד: משפחות מרעננה מספרות על ליל הסדר

"אנחנו רגילים לחגוג שלושים איש בסדר"

משפחת שאער-אברהם

משפחת שאער-אברהם בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: לינוי ויוגב שאער וילדיהם אלרואי ואודל, ניסן ואתי אברהם, הוריה של לינוי איתם היא ובעלה מתגוררים, ואורי אברהם, אחיה של לינוי.

איך חוגגים בדרך כלל: "אנחנו חוגגים בדרך כלל שנה אחת אצל בעלי ושנה אחת אצל ההורים שלי, לא פחות משלושים איש בדרך כלל", אומרת לינוי, "כשסבא וסבתא שלי מגיעים, אחים של אבא שלי ובני דודים מגיעים. זה בדרך כלל המון אנשים בפסח".

מנת הדגל: "הגונדי וקציצות חזה עוף של הפרסים, אנחנו עושים את זה כל שנה. זו מנה שתמיד יש בפסח אצלנו".

עם מי חגגתם בזום: "אף אחד, ההורים שלי שומרים אז לא יכולנו להפעיל זום".

מה היה הכי חסר: "סבא וסבתא שלי היו לי ממש חסרים כאן, והמשפחה המורחבת. הייתה חסרה הרגשת הקהילתיות. אנחנו רגילים לחגוג שלושים איש בסדר, זה היה ממש חסר. אבל למרות זאת, היה כיף. קראנו את ההגדה, ונהנינו אחד מהשני כמשפחה גרעינית".

"למרות שהייתי לבד, לא הרגשתי לבד"

משפחת צ'רבין

סילביה צ'רבין בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: סילביה צ'רבין

איך חוגגים בדרך כלל: "אנחנו רגילים לחגוג ביחד, תמיד. יש לי שלושה בנים נשואים ותשעה נכדים. בדרך כלל אנחנו חוגגים אצל הבן שלי במושב ירקון או אצלי בבית, אז לחגוג את הסדר לבד היה קצת מוזר, שונה. השנה היא לא כל כך קלה בשבילנו, כי בעלי נפטר לפני שבעה חודשים, אז זה הפסח הראשון בלי בעלי, וסדר ראשון בלי אבא לילדים וסבא לנכדים. זה היה קשה לכולנו"

עם מי חגגת בזום: "עם כל הילדים. היה לי מאוד נחמד לראות שלכל הילדים שלי היה שולחן פסח עם מפה לבנה, שולחן מסודר עם צלחת מסודרת, כל אחד לקח על עצמו לעשות את זה למרות שזו פעם ראשונה שהם עושים את זה לבד. קראנו את ההגדה עד הסוף עם הפסקת אוכל, דיברנו במהלך הפסקת האוכל. למרות שהייתי לבד, לא הרגשתי לבד, כל הזמן היה לי קשר איתם. היה מיוחד, היה חשוב לי שכל אחד ימשיך את המסורת, וזה מה שראיתי".

מנת הדגל: "אני פינקתי את עצמי, וקניתי לעצמי אצל מישהי שמבשלת טוב את כל האוכל של הסדר שיהיה לי מוכן, פעם ראשונה בחיים. אז יש לי אוכל לכל השבוע".

מה היה הכי חסר: "החיבוק של הילדים ושל הנכדים היה הכי חסר לי, והצחוקים, וזה שלא יכולתי לצאת לקנות להם מתנה לפסח. אבל שנצא מההסגר אז נשלים הכל. אני מקווה שזה חד פעמי"

"הייתה חסרה התחושה של המשפחה הגדולה"

משפחת שטייגמן

משפחת שטייגמן בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: עדי ומאיר שטייגמן, וילדיהם אביגיל ועמית

איך חוגגים בדרך כלל: "בדרך כלל אנחנו עושים את הסדר עם סבא וסבתא שלי, הם ירושלמים, משפחה ענקית", אומרת עדי, "יש להם תשעה ילדים, עשרים ומשהו נינים, זו משפחה של מאה צאצאים בערך. זה המון אנשים, מלא מאכלים, וכל אחד עם השנים כבר התחיל להביא מאכלים מבן הזוג שלו, זה שולחן עצום, מלא בכל האוכל שאתה יכול לחשוב עליו. פתאום מסדר המוני, הפכנו לסדר פצפון".

עם מי חגגתם בזום: "לא חגגנו עם מישהו בזום, אבל הסייעת של סבא וסבתא שלי שגרה איתם, שלחה לנו וידאו שלהם תוך כדי הסדר, וזה ממש ריגש אותי. היה מקסים לראות את שניהם חוגגים יחד. אמנם מצד אחד זה היה נורא עצוב כי הם אנשים שלא רגילים להיות לבד, אבל מצד שני זה ממש מרגש לראות שהם עדיין חוגגים כמו תמיד. לפני הסדר גם עשינו איתם שיחה ואיחלנו להם חג שמח".

מנת הדגל: "את הקובה המסורתי של סבתא שלי לא ניסינו להכין, אבל מאיר הוא הבשלן מבינינו והוא הכין את החרוסת המסורתית של המשפחה שלו".

מה היה הכי חסר: "הייתה חסרה התחושה של המשפחה הגדולה, אנחנו משפחה ענקית ואנחנו מאוד קרובים, כולם בקשר מאוד הדוק. פתאום לעבור למשהו מאוד מצומצם, זה מוזר, זה שונה".

"כל הילדים הכינו את הקניידלעך המסורתי שלי"

משפחת פארי

משפחת פארי. צילום פרטי

מי היה בסדר: רוני ומארי פארי

איך חוגגים בדרך כלל: "בדרך כלל אנחנו חוגגים עם כל הילדים", אומרת מארי, "אנחנו רגילים לחגוג עשרה אנשים כל פעם"

עם מי חגגתם בזום: "עם הילדים, יש לנו בן בארצות הברית ושני ילדים בארץ. הבן שלנו בארצות הברית הקדימו את הארוחה בשביל זה, בגלל הפרש השעות. אנחנו לא קוראים את כל ההגדה, אבל שרים בעיקר את השירים. כל ילד קרא בתורו, היה מאוד נחמד. מזל שהזום קיים, רק לפני שבוע חגגנו לנכדה שלי יום הולדת בזום, אפיתי לה עוגה, היא עשתה פו על המסך אצלה ואני כיביתי את הנרות אצלי".

משפחת פארי בזום. צילום פרטי

מנת הדגל: "כל הילדים הכינו את הקניידלעך המסורתי שלי לפי המתכון ששלחתי להם. אני בדרך כלל מכינה צלי שהילדים מתים עליו, הם לא הצליחו להכין, אז הצלי היה רק אצלי. לא נורא, קצת קינאו".

מה היה הכי חסר: "היה מאוד מוזר, מאוד משונה. אני מכינה את השולחן כהלכתו, ום, ופתאום אני מכינה את השולחן רק לשניים. כמובן שהכי חסרים היו הילדים, אבל זה היה כאילו הרגשנו לבד אבל לא היינו לבד בגלל שחגגנו עם המשפחה בוידאו"

"זה היה כיף בפעם הראשונה, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה"

משפחת דרמון

משפחת דרמון בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: לורנס ופרדריק דרמון, וילדיהם איתן ואהרון.

איך חוגגים בדרך כלל: "לפני שעלינו לארץ גרנו בפריז, וכבר היינו רחוקים מהמשפחה שכבר עלתה לארץ", מספרת לורנס, "אז כל חג או שנסענו לחמותי בדרום צרפת, או לישראל למשפחה שלי, אז לא היה חג שהיינו בו לבד. ועכשיו דווקא שאנחנו קרובים אחד לשני, כי ההורים שלי גרים גם ברעננה, דווקא עכשיו חגגנו לבד. אבל קראנו את ההגדה, שרנו את השירים, היה נחמד אבל משונה".

עם מי חגגתם בזום: "חמותי שגרה בדרום צרפת, וההורים שלי שגרים בישראל, גיסתי וכל האחיינים. קבענו מראש כולנו ביחד שנשתמש באותה ההגדה, אז הדפסנו אותה מראש, ככה שהיה יותר קל. כולם קראו, גם ההורים, גם הילדים, גם בעברית וגם בצרפתית".

מנת הדגל: "תמיד ההורים או חמותי הם אלה שמבשלים. בגלל שאנחנו עובדים שנינו מהבית, אני ובעלי לא הספקנו להכין אז הזמנו אוכל מקייטרינג. בגלל שההורים שלי לא רצו לשבור מסורת, הם השאירו כמה דברים מחוץ לדלת שלהם שנאסוף לסדר כמו כבד קצוץ וגפילטע פיש. לצערו של בעלי, השנה לא היה אוכל מזרחי בסדר כי אמא שלו מבשלת בדרך כלל אוכל מצרי, אבל לפחות היא הייתה בזום".

מה היה הכי חסר: "אין ספק שלחגוג עם המשפחה המורחבת, ההורים שלי, חמותי. הייתה הרגשה מוזרה. זה היה כיף בפעם הראשונה, ואני מקווה שזו הפעם האחרונה".

"היה קשה מאוד לראות את השולחן הקטן הזה"

משפחת שלומי

משפחת שלומי בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: חננאל, אשתו סמדר והבן טל

איך חוגגים בדרך כלל: "חוגגים עם שתי הבנות שלנו, ועם ששת הנכדים שלנו", מספר חננאל, "יש לי תמיד חיילים בודדים שאנחנו מארחים אותם גם אצלנו, אבל השנה לא יכלתי כי כולם היו מגויסים בגלל המצב. היה השנה עובד זר שהתכוונתי להביא אותו לאכול איתנו, אבל בסוף לא התאפשר בגלל ההנחיות".

עם מי חגגתם בזום: "עשינו זום עם הילדים והנכדים. הבן שלנו חיבר וארגן את זה. אני בירכתי, והם אמרו אמן, קראנו את ההגדה, זה היה כיף לפחות לראות את הילדים".

מנת הדגל: "שוק גדול של טלה שאשתי הכינה במומחיות שלה, זו מנת הזרוע שלנו".

מה היה הכי חסר: "היה קשה מאוד לראות את השולחן הקטן הזה. היה חסר לראות את הנכדים לידנו, את הבנות שלי. ראינו אותם בוידאו, אבל זה לא אותו הדבר בכלל".

"החברותא הייתה הכי חסרה לי"

משפחת שקד

דפנה ומירי שקד והכלבה מתוקה בסדר פסח. צילום פרטי

מי היה בסדר: מירי, אמה דפנה והכלבה מתוקה

איך חוגגים בדרך כלל: "אנחנו רגילות לסדרים גדולים יותר", אומרת דפנה, "בגלל שאנחנו טבעוניות, אנחנו חוגגות בכל שנה סדר פסח עם חברים טבעוניים, בערך עשרים איש, אבל השנה בגלל המצב, חגגנו רק שתינו. כמו אצל כל עם ישראל, גם אצלנו הסדר היה שונה. אין מה לעשות"

עם מי חגגתם בזום: "לא חגגנו בזום, אבל חגגנו עם סדר פסח שהיה בערוץ 12, כשבירכו אז בירכנו, כשהרימו לחיים, הרמנו לחיים".

מנת הדגל: "מירי יצאה מגדרה והכינה מנות נהדרות, כמו גפילטע 'נו-פיש', גפילטע פיש טבעוני".

מה היה הכי חסר: "הרגשת הקהילתיות, החברותא הייתה הכי חסרה לי".

הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה