שר החוץ ההודי, ד"ר ס. ג'אנשקר, ביקר היום ברעננה כאורח הכבוד בטקס לזכרם של הלוחמים ההודים בצבא הבריטי בקרב "טבסור" שהתקיים בשטח העיר במהלך מלחמת העולם הראשונה. הטקס, במעמד ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, שגריר הודו בישראל, סאנג'יב סינגלה, והחוקר ערן תירוש, נערך בשטח חרבת עזון, בו התקיימו הקרבות בין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני.
שר החוץ ההודי מבקר בימים אלו בישראל בסימן 30 שנות יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל להודו. הטקס התקיים לזכרם של הלוחמים ההודיים שלחמו כחלק מהצבא הבריטי כנגד הצבא העות'מאני, במהלך מלחמת העולם הראשונה.
בטקס נכחו פרט לשר הודי, ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, שגריר הודו בישראל, סאנג'יב סינגלה, וערן תירוש, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל. השתתפו גם בכירי משרד החוץ, נציגי הקהילה ההודית בישראל, אורחים ותושבים. בתכנית האומנותית הופיעה מקהלת ענבר של מרכז המוסיקה רעננה.
האירוע התקיים בשטח חרבת עזון בעיר, אשר כונה באותם ימים בשם טבסור. המקום ניצב במרכז מערך הביצורים דאז בשרון והעניק את שמו, קרב טבסור, לקרב העז של החיילים ההודים, במקום בו הוקמה לימים רעננה. במרכז האירוע עמד טקס הסרת הלוט מעל שלט ההסבר אודות הקרב, שהתקיים ב- 19 בספטמבר 1918, ובו הובעה הוקרה לכוחות הלוחמים ההודיים והנצחת תרומתם לניצחון במערכה.
ברוידא אמר: "העיר רעננה מתכבדת להתכנס היום לאירוע היסטורי חשוב במשמעותו, בו אנו מעניקים את הכבוד הראוי לאותם לוחמים הודים יקרים, שחרפו את נפשם במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה, ותרמו בעוזם לסיום השלטון העותומאני בישראל. 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל', היטיב לנסח לפניי יגאל אלון, ז"ל, ואנו ברעננה, מיישמים רוח זו, ופועלים להנצחת העבר ולחינוך הדורות הבאים בעיר להיכרות עם ההיסטוריה ועם המאורעות החשובים שציוו את חיינו כאן היום בעיר. אני מודה לשר החוץ ההודי, ד"ר ס. ג'אנשקר המכבד אותנו בנוכחותו באירוע משמעותי זה, בסימן 30 שנה ליחסים הדיפלומטיים הודו – ישראל, ומאחל המשך קשרי שיתוף פעולה פורים עם שגרירות הודו לרווחת התושבים והעשרתם".
שר החוץ של הודו, ד"ר ס. ג'אנשקר, אמר: "מאות רבות של חיילים הודים לחמו והקריבו את חייהם בארץ זו במהלך המלחמה הגדולה. למרות שיש מספר בתי קברות ברחבי ישראל שבהם הונצחו אמיצי-לב אלו, סיפור תרומתם של חיילים הודים בקרבות הגדולים בארץ ישראל אינו מוכר לעולם. חשוב למנוע מצב בו זכרם של אנשים אמיצים אלה, גבורתם ואומץ-ליבם, יאבדו בערפילי הזמן. חנוכת לוח הזיכרון, אשר מנציח את קרב טבסור, הוא מאמץ קטן משלנו לשמר את להבת-הגבורה של בני הודו אלו. על כך, אני מבקש להביע את תודתי לראש העיר רעננה חיים ברוידא על כך שאפשר וסייע לאירוע זה. אני מודה גם למר ערן תירוש, יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, שסייע לנו לחשוף ולהציג פרק זה מההיסטוריה שלנו".
יו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, ערן תירוש: "קרב טבסור היווה חלק משלב הפתיחה של מערכות מגידו, המתקפה האדירה של כוחות הגנרל אלנבי על הכוחות העות'מאנים בארץ-ישראל בספטמבר 1918. מערכה זאת, ובכללה קרב טבסור, נלמדת עד היום ברחבי העולם כמופת צבאי ולכוחות ההודים, אשר היוו את רוב צבאו של אלנבי באותה עת, היה תפקיד מרכזי בניצחון המכריע אשר הביא לסיום שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ-ישראל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
נחמיה תנא
צר לי לחלוק על דבריו של ראש העיר בדבר "הרוח להנצחת העבר המיושמת ברעננה". תל טבסור הינו בעל חשיבות היסטורית, לא רק כאתר קרבות, אלא גם כנקודת יישוב על "דרך הים" (כיום ציר וייצמן). הממצאים הארכאולוגיים שנאספו בתל (ולא נהרסו בעת הקמת הקאנטרי הסמוך), נאספו למוזיאון הנמצא בכלל בכפר סבא, הפעילות לשימור המורשת של בתי הספר באתר ובשאר האתרים בעיר, הופסקה – והגרוע מכל : למרות הבטחות העירייה בעבר, התל משמש כיום כמגרש חניה מכוער וכאתר אשפה מזדמנת. אשר לקרבות לפני 103 שנים, עד להקמת השלט השבוע, הגורם היחיד שפעל להנצחתם היה החקלאי מלאכי ריינר אשר הקים על אדמתו, ועל חשבונו, מוזיאון פתוח.