לפני ארבע שנים וחצי עברה מירב קרסיק, תושבת כפר מלל וכיום בת 48, אירוע לב קשה. לאחר שנה של אשפוז בבית חולים, היא קיבלה את החיים במתנה, הודות להשתלת לב. אחרי שהתאוששה מהמצב הקשה בו הייתה וחזרה לחיי שגרה, היא החליטה להקדיש את עצמה לכתיבת ספר במטרה להעלות את המודעות לחשיבות תרומת איברים.
אתמול (שלישי) הושק הספר 'מוש(ת)למת' שיוצא בהוצאת ניב, באירוע חגיגי ומרגש בהרצליה, בו נכחו גם מזל ונועה גרטין, אמה ואחותה של טל ז"ל, שתרמה את הלב שהציל את מירב. טל נפטרה אחרי התקף אסתמה בגיל 33. מירב מספרת על הקשר עם בני משפחתה של טל: "זו סיטואציה לא פשוטה לאף אחד מהצדדים, כי אין פה חוקים חברתיים ברורים. כאשר נועה, אחותה של טל, כתבה לי – 'תודה שכתבת את הספר', פה הרגשתי שעשיתי את שלי".
הספר קירב בינך למשפחתה של טל?
"כן, זה עזר לנו להעביר את התחושות, הם הבינו אותי יותר, ואנחנו צועדים יד ביד למען המטרה החשובה. הם מבינים כמה המעשה שעשו הוא מדהים".
מירב מודה על כל רגע שיש לה היום להיות נוכחת בחיי משפחתה: "הייתי שנה בבית חולים. אם אני קיבלתי את האפשרות לחיות ולגדל את הילדים שלי שלא יישארו יתומים, אז מרגישה שחובה עליי לכתוב את הספר הזה, כדי שלפחות עוד מישהו אחד יחתום על כרטיס אדי. לילדים ולמשפחה שלי יש אמא, נמנעה מהם יתמות. אין פעם אחת שאחד הילדים שלי קורא לי ואני עונה לו, שאני לא מרגישה את הנס הזה. כל רגע ממש לא מובן מאליו".
מתוך הספר:
"אני מלאת תודה על כך שמישהו שם למעלה ומשפחה אצילה שחיה כאן בינינו נתנו לי את הסיכוי לחיים, ואני זוכה לחיות כעת את חיי בין בני משפחתי האהובים ובין חבריי המושתלמים וחבריי האחרים שהם סתם מושלמים, על כל יתרונותיהם וחסרונותיהם. אני שמחה לחיות, ואני בעיקר שמחה להרגיש שאני חיה בכל רגע ורגע מחיי, ובכל זאת, אל תנסו את זה בבית".
מירב ממליצה בחום על ספרה: "אודה ולא אבוש שהספר מצוין, הביקורות מעולות. מי שקורא לא יכול להפסיק. יש בו גם הרבה הומור, כי זו הייתה הדרך שלי להתמודד עם הסיטואציה המאוד מטלטלת. הוא מאוד מרגש ויכול לגעת בכל אחד. בספר יש ברקוד לסריקה המעביר ישר לאתר של אדי לחתימה על הכרטיס, והוא נועד להעלות את המודעות לנושא תרומת איברים. היום זו הזדמנות לספר על הספר ועל הנושא ולהציף את האנושיות שיש פה, את הנתינה הכי גדולה שאדם אחד יכול לתת לאדם אחר", היא מסכמת.
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות