נקרא לדגל. אבי מרום מילברגר (69) מכפר סבא הוא הבעלים הגאה של מפעל הדגלים מרום אף.ג'י.פי (FGP) הממוקם באזור התעשייה הישן בכפר סבא, מפעל הספק דגלים לכל האיזור. מזה 39 שנה החברה מתמחה, בין היתר, בייצור ויבוא של דגלים, תרנים וציוד נלווה, ופעילה בישראל ובעולם.
פגשנו את אבי, תושב רמת השרון, בתקופת השיא של המפעל, סביב יום העצמאות. מי שהיה בעברו חבר המועצה בהרצליה, תחת ראש העיר יוסף נבו (בין השנים 1978-1983) מספר: "אלה היו שלושה שבועות של עומס, טירוף אמיתי. יום העצמאות הזה היה מוצלח יותר משנים קודמות, כי לכל העיריות נותר עוד תקציב, רובם לא היו צריכים לרכוש זיקוקים. אין ספק שיש עלייה משמעותית בייצור".
את החברה הקים אבי במו ידיו, הוא מתגאה: "אני הרבה שנים בתחום, הסיפוק הוא מעל הכל. זה מפעל שהקמתי בעשר אצבעותיי, ואני גם פטריוט מושבע".
מפעל חייו נחשב לגדול בארץ בתחומו. הבעלים הגאה מספק הצצה למפרט המוצרים שלו: "אנחנו נותנים שירות לכולם, אין עיר או מושב שאנחנו לא שם. אם זה דגלים אם תרנים. למשל יש לנו דגלוני קיסם, כאלה ששגרירויות משתמשות בקבלות פנים, תרנים, כולל מתקן מיוחד ששומר על יציבות הדגל. אפשר למצוא אצלנו דגלים מכל מדינות העולם, כולל כאלה שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתן, דגלוני נפנוף, כמו לילדים, כאלה שמחלקים בגנים, יש את הדגלים הסטנדרטיים המוכרים בגודל 60 על 80 ס"מ, 80 על 110 וזה מגיע עד דגלי ענק של 15 על 20 מטרים".
על רקע הטקסים הממלכתיים ליום העצמאות ה-74, יבלטו מוצרי החברה. אבי מציין: "הדגלים שלנו תופסים מקום של כבוד בטקס הדלקת המשואות, יום הזיכרון, ויום העצמאות, כמו גם נדני הדגלנים, כפפות דגלן לבנות, סמלי צה"ל והיחידות השונות, סיכות דגל הלאום, דוכני נואמים, ומתקני תצוגת הדגלים הייחודיים שלנו. ואסור לשכוח את כל התרנים, מתקני הנחת זרי הפרחים ועוד".
סך הכל מועסקים במפעל 27 עובדים, מתוכם תשע פועלות פליטות מאוקראינה שהגיעו עם פרוץ המלחמה במדינתן ומצאו גם מפלט תעסוקתי. אבי הרים את הכפפה. "זיהיתי בהן מקצועיות רבה, והן מילאו חלל כתופרות. כשיום העצמאות היה ממש מעבר לפינה, התופרות האוקראיניות היו תרומה מבורכת".
בעלי FGP מספר על תהליך הקליטה שלהן: "היו אז הפגנות בארץ נגד המלחמה וצלצלו אלינו לשאול אם יש לנו דגלי אוקראינה. הבנו שהכל מתנקז אלינו, נהיינו מין מרכז מידע. אנשים הגיעו לקחת דגלים ושאלו על הדרך איפה מתקיימות הפגנות. אח"כ עשינו מגבית לתרומת כספים, שלחנו חולצות ותיקים לגבול עם אוקראינה. תוך כדי שיחות מפה לאוזן חשבנו, רגע, האנשים האלה גם צריכים להתפרנס ולנו תמיד יש חוסר בתופרות, כי זה מקצוע שהולך ונעלם מהעולם. למצוא היום ידיים עובדות זה כמו קריעת ים סוף. אמרנו שכך אנחנו נעשה מצווה מכופלת – גם נעזור לאנשים שניצלו מתופת המלחמה, אבל גם נסייע להם עם פרנסה. זו עסקה טובה לכל הצדדים. הבנתי שהאנשים האלה לא צריכים רק מקום ללון, אלא גם כסף למחייה ובעיקר את הכבוד העצמי שלהם שנפגע".
רוצים להישאר מעודכנים?
אבי מדגיש את המקצועיות של העובדות החדשות שלו: "יש להן מוסר עבודה אחר לגמרי. הן כמו עובדות של פעם. גם אלה שלא יודעות כל כך לתפור – המוטיבציה שלהן מאוד גבוהה, וכשהן רואות שאנחנו תופרים גם את הדגל שלהן, של אוקראינה, הן מוכנות לתת עוד אקסטרה מאמץ מתוך פטריוטיות. לצערי, בארץ נשארו רק מעט מאוד תופרות ובטח לא צעירות".
כמה זמן הן צפויות עוד לעבוד אצלך?
"לא ידוע עדיין. אני לא מאמין שהעבודה שלהן תסתיים מהיום למחר. בכל מקרה, אני אשמח לקלוט כל מי שתבוא".
ייווצר ואקום ברגע שיסיימו לעבוד?
"בטח. המצב הקבוע שלנו זה שאנחנו בחוסר קבוע, תמיד חסר. כמובן שאני מאחל להן שלא יישארו יותר מדי ויחזרו לבתים שלהן, אם הן יכולות".
אחרי יום העצמאות תחול ירידת מתח?
"לאו דווקא, כי אנחנו תופרים כל השנה, אם כי במחלקת הדגלים קצת פחות. אנחנו תופרים תיקים לפרסום, מפות עם לוגואים ועוד. יש עבודה, אבל פחות".
פרט לתפקידו כבעלי החברה, מאז 2009 הוא מכהן כסגן יו"ר לשכת המגשרים בישראל. הוא מסביר כיצד הוא מתמודד עם העומס: "במרום אף.ג'י.פי יש לי מנכ"ל שמנהל את העסק בפועל. מעבר לכך, למדתי משמעון פרס שמספיק לישון ארבע שעות בלילה, אם ישנים נכון. גם כאשר שימשתי בעבר בתפקידים ציבוריים אחרים עשיתי זאת במקביל".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות