"לצערי הרב, ברעננה כורתים יותר מדי עצים. ממה שהתרשמתי, במקרים רבים במקום להתאמץ ולחפש פתרון שלא יכלול כריתה של העץ, מעדיפים לכרות", אומרת פרופ' יפעת הולצמן-גזית, פעילת איכות סביבה שלפני כשמונה חודשים הקימה את עמותת נאמני אילנות רעננה. הולצמן-גזית אף הציגה נתונים שאסף הגיאוגרף שי הרשקו על כמות עצים לכריתה לפי רישיונות שנכנסו לתוקף מינואר 2022 והראתה שברעננה הוצאו במהלך תקופה זו 121 רישיונות כריתה שהביאו לכריתה של 514 עצים.
"מדובר בעצים בוגרים, כלומר מעל גובה 2 מטר וקוטר גזע גדול מ-20 ס"מ", היא אומרת. "חלקם מתו בשל התייבשות פתאומית, חלקם סבלו ממחלות בעקבות גרדומים וגיזומים פוגעניים, אבל רובם נכרתו לצורך בנייה ופיתוח. את הכריתות האלה אפשר וצריך לצמצם בתכנון מושכל והקצאת משאבים. ברעננה יש פער גדול בין אמירות על העיר הירוקה וכו' לבין שמירה על עיר ירוקה בפועל. צריך לנתב לזה משאבים ולתעדף בסדר עדיפויות".
הולצמן-גזית מסבירה כי ישנם כמה גורמים שמאיצים כריתה של עצים. ביניהם היא מציינת עבודות הנדסה ותשתיות ובהם שבילי אופניים, הרחבת מדרכות ועוד. הולצמן-גזית: "במהלך עבודות כאלה פוגעים בעצים או כורתים אותם כי התכנון לא לקח אותם בחשבון. הרי אם היה שם עמוד חשמל, לא היו מורידים אותו אלא מתכננים סביבו. למה לא נוהגים בעץ באותה דרך? או כשמחליפים מדרכה, במקום לייצר לעץ גומה משמעותית חונקים אותו. בעוד שנה העץ שוב ירים את המדרכה כי לא מייצרים לו בית גידול אמיתי. לא ברור לי למה מי שממונים על אדריכלות הנוף במחלקת ההנדסה ברעננה לא מתערבים בזה".
סיבה נוספת אותה מציינת הולצמן-גזית היא תכנון פרויקטים של פינוי-בינוי. "לצערי", היא אומרת, "כשמאשרים תכניות לא מתייחסים לעצים קיימים במגרש ומאפשרים לכרות אותם. דבר שני, לא משאירים בתכנית החדשה שטח לשתילת עצים. לפי הנחיות מהנדס העיר הנוכחי, משאירים מטר וחצי לשתילת עצים. זה מתאים לעצי נוי שלא מביאים תועלות רבות. העצים גם לא יכולים לשגשג כי אין להם מקום לשורשים".
הולצמן-גזית מביאה דוגמה לעץ שאפשר היה להציל אם מישהו בעירייה היה שם לב אליו. מדובר בעץ אקליפטוס ותיק. הולצמן-גזית: "היזם הגיש בקשה עם כריתה כי הכניסה לחניון הייתה על העץ. כבר בשלב הזה מהנדס העיר היה צריך להגיד שיתכנן כניסה ממקום אחר. אבל לא אמרו לו. כשהוא הזיז את הבניין שני מטר מזרחה והתרחק מהעץ אף אחד לא חשב שאפשר להציל את העץ עכשיו. התפקיד של הוועדה המקומית הוא לעמוד מול היזמים ולאפשר מקום לעצים משמעותיים".
רוצים להישאר מעודכנים?
עוד היא מסבירה שלפעמים כורתים עצים גם בגלל תלונות תושבים, שאולי אוהבים עצים, אבל לא את התוצרים שלהם, כמו עלים, שורשים ופירות שנופלים על המדרכה. "תושבים שומעים ענף זז ברוח ובטוחים שהעץ הולך ליפול עליהם", היא טוענת. "הם מפציצים את המוקד ובסוף באים וכורתים את העץ. אבל צריכה להיות מדיניות עירונית בנושא שלא מקבלים תלונות שלא מוצדקות מבחינה מקצועית. בתל אביב, למשל, יש אדם שכל התפקיד שלו זה לבדוק האם אפשר לשמר את העצים ולא לכרות אותם. אצלנו העצים לא קיימים. אני קוראת לתושבים להפסיק לפחד מהעצים. נשמח גם שתושבים נוספים יצטרפו לקבוצה שלנו ויהיו קולם של העצים", אומרת הולצמן-גזית.
מעיריית רעננה נמסר: "ברעננה נטועים עשרות אלפי עצים, והעירייה רואה ערך חשוב בנטיעתם ושימורם כחלק מפתרון משבר האקלים, להפחתת זיהום האוויר, הורדת הטמפרטורה והוספת צל. העירייה מייחסת חשיבות רבה למניעת כריתתם של עצים קיימים וצמצום הפגיעה בעצים במהלך עבודות פיתוח ובנייה או כל סיבה אחרת. העירייה פועלת על פי חוק פקודת היערות, על פיו חל איסור לכרות או לעקור עצים ללא קבלת היתר מפקיד היערות, ומקדישה חשיבה יתירה לנושא לשימור העצים, תוך היוועצות עם גורמי המקצוע המתאימים, למען השמירה על איכות הסביבה ורווחת התושבים".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
תגובות