"ברגע שהוא קנה את האופנוע של ה-700 סמ"ק, הכנתי את עצמי נפשית לגרוע מכל". את הדברים המצמררים האלה אמר השבוע בכאב גדול בעצב מורן עומיסי, אביו של נתנאל עומיסי ז"ל מהרצליה, שנהרג בתאונת אופנוע ביום שישי האחרון, והוא בן 22 וחצי בלבד.
נתנאל ז"ל הותיר אחריו את הוריו, מורן ושמרית, שהתגרשו כאשר היה בן 6, וחמש אחיות: בתם המשותפת אלישבע בת ה-19, שלוש אחיות מצד האב (חירות, טליה, לשם) ואחות מצד האם (אמה). נתנאל הובא למנוחות ביום ראשון השבוע בבית העלמין החדש בהרצליה.
בילדותו למד נתנאל בבית הספר "בר אילן" בהרצליה ובכיתה ז' עבר ללמוד במדרשיית נעם בכפר סבא. בכיתה ט' עזב את הלימודים אבל מאוחר יותר, בגיל תיכון, השלים בגרויות באופן עצמאי במכון "איי קיו". בצבא שירת כנהג תובלה ובמרץ 21 השתחרר מהצבא. לאחר מכן עבד בביטוח ישיר ובחברת הפקות שעובדת עם הקהילה האתיופית.
על נסיבות התאונה סיפר השבוע אביו: "נתנאל השתייך לקבוצת אופנוענים שאהבה לנסוע בכבישי הארץ. הם נסעו ביום שישי בשעות אחר הצהריים וליד שוהם הוא איבד שליטה, התנגש במעקה הבטיחות ולמעשה נהרג במקום".
כיצד נודע לכם על התאונה?
"אני גר בשדרות וגרושתי ברעננה. קיבלתי טלפון ביום שישי בשעה 17:00 מקצין בכיר במשטרה שהודיע לי שנתנאל עשה תאונה ועלינו להגיע לבית החולים בילינסון. הרגשתי שמדובר במשהו שונה, כי בשלוש התאונות הקודמות שלו נתנאל התקשר אליי בעצמו ואמר לי להגיע לבית החולים והפעם הוא לא דיבר איתי. בהתחלה הדחקתי ולא רציתי להאמין. ביקשתי מהבת שלי שתיסע לבית חולים כי אני גר בשדרות. כאשר היא הגיעה לשם ביקשו ממנה שההורים יגיעו. יצאתי משדרות וגרושתי יצאה מרעננה ובדרך דיברנו שאולי הוא נפצע ונכנס לניתוח ולכן זה דורש אישור הורים. כשהגענו לשם הכניסו אותנו לחדר ואמרו לנו שנתנאל הלך לעולמו. הרגשתי צער גדול ועמוק. כאב עצום. רציתי רק לראות אותו. ביקשתי מהם לראות את המיטה. הרגשתי שזה סוף העולם בשבילי".
נתנאל עומיסי ז"ל ואביו מורן (משמאל), נתנאל עם אביו ושלוש מאחיותיו, ונתנאל עם דודו יניב ז"ל
ספר לנו על נתנאל.
"כל החברים והסובבים את נתנאל מדברים על האהבה שהוא הקרין לכל אדם באשר הוא. אין אדם שנפגש איתו ולא התאהב בו. הוא לא שפט אנשים אלא קיבל את כל האנשים באשר הם. היה מחבק ועוטף את כולם. חיזק הרבה מאוד אנשים. זכינו לילד נפלא במשך 22 וחצי שנים. ילד שהגיע עם שליחות לעולם הזה. הוא תיקן את המידות שלו בזמן קצר מאוד, מה שאנשים לא מצליחים לעשות בשבעים שנים. עמד בכל המשימות שלו בזמן קצר מאוד. יוזם, חרוץ, בעל מוסר עבודה גבוה, אהב את הזולת, את המשפחה, את הוריו וחמש האחיות שלו. תמיד עם חיוך על הפנים, אהב לעזור לכולם, נמנע ממריבות. גם אם אנשים היו מתגרים בו הוא לא היה נכנס למריבות. תמיד אמר שכוח לא מנצח רוח, עשה הכל בדרכי נעם. לא אהב להרים את הקול, אהב להצחיק את כולם והיה בעל חוש הומור גבוה. אנשים הרגישו חופשי להתקשר אליו בכל שעה ולבקש סיוע ועזרה. הוא התמודד עם הפרידה שלנו כאשר היה בן 6. תמיד הייתה לו פנטזיה שאני וגרושתי נחזור להיות ביחד".
מורן סיפר על האהבה הגדולה של נתנאל לאופנועים, שלמעשה הביאה למותו: "לא הסכמתי שיהיה לו אופנוע אבל אי אפשר היה לשכנע אותו אחרת. הוא הרגיש שהוא כל כך זקוק לאופנוע. לא רבנו אבל היו לנו הרבה שיחות על הנושא הזה. לפני חודש וחצי הוא מכר אופנוע של 500 סמ"ק וקנה חדש של 700 סמ"ק. אז הפחד אצלי הורגש יותר כי הוא גם התחבר לקבוצה של 40 אופנוענים שהיו מטיילים ביחד. הוא אהב אתגרים וחיפש אותם בכל תחומי החיים וגם בתחביב של האופנוענים".
היו לך חששות?
"כשראיתי את האופנוע הזה אמרתי לו שזה כלי שהורג, כלי משחית ומסוכן מאוד. מנוע ענק של 700 סמ"ק בגוף כל כך קטן שמגיע למהירויות לא הגיוניות. הוא ניסה תמיד להרגיע אותי ואמר שהוא לא נוסע מהר אבל כמו שאני מכיר אותו השמיים הם לא הגבול בשבילו. תמיד רצה לגעת בשמיים בכל דבר. לא הייתי אומר שהוא השתולל כמו שחיפש אתגרים כל הזמן. היו לו שני אופנועים וכשביקשתי ממנו לקחת אחד מהם הוא לא אפשר לי ואמר 'לך יש ילדים'. הייתה לי תחושה חזקה מאוד שעם הכלי הזה הולך לקרות משהו עצוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם של צומת השרון רעננה
רוצים להישאר מעודכנים?
אתה כועס?
"חס ושלום. אני לא כועס עליו. אני מבין אותו. זה יכול לקרות לכל אחד. אני לא כועס על עצמי כי עשיתי איתו המון שיחות אבל אי אפשר היה לעצור אותו. ברגע שקנה את האופנוע הזה כבר הכנתי את עצמי נפשית לגרוע מכל".
עד כדי כך?
"כן, הייתה לי תחושה לא טובה כי זה כלי מסוכן מאוד והכבישים מסוכנים ובתוך כל קבוצת הרוכבים הוא חיפש להיות הבולט ביותר, השונה ביותר והמיוחד ביותר. זה לא לשחק בגורל אלא יותר לאתגר את עצמו".
עבור משפחת עומיסי מדובר באסון שני תוך שנה וחצי וזאת לאחר שבדצמבר 2021, הלך לעולמו יניב עומסי ז"ל. יניב, אחיו של מורן ודודו של נתנאל, נפטר בגיל 49 כתוצאה מסיבוך של מחלת הקורונה. הוא היה הבעלים של "הפלאפל של יניב" במרכז המסחרי ברחוב כצנלסון בשכונת נווה עמל. מורן מספר: "בצעירותו נתנאל עבד אצל יניב ומאוד אהב אותו. הוא נקבר בסמוך ליניב וגם בסמוך לסבו מצד אמו, מאיר רחמים".
איך ממשיכים מכאן?
"עם הרבה אמונה שזה מה שהיה צריך לקרות ופשוט לקחת את התכונות הטובות של נתנאל ולגלגל אותם לעתיד. יש לו שני אופנועים ואני מתכוון להשבית אותם אצל מכונאי כאשר הכוונה היא להציב אותם כאנדרטאות, אחד בהרצליה והשני במקום התאונה וכך למעשה להנציח את נתנאל".
מה המסר שלך לכל אותם רוכבים צעירים?
"את האתגרים שלכם תנווטו לדברים פחות מסוכנים. לא להתגרות בגורל ולשחק בחיים כי הצער למשפחה ולחברים הוא עמוק מאוד. העיסוק בדברים המסוכנים האלו מונע ממך להגיע לאתגרים הרבה יותר משמעותיים ורציניים בהמשך החיים".
תגובות