סהר שמעון. ממייסדות מיזם צו 8 לחקלאות. צילום פרטי
סהר שמעון. ממייסדות מיזם צו 8 לחקלאות. צילום פרטי

המשבר בחקלאות: כך מחברים סהר שמעון ושותפיה בין אלפי מתנדבים למאות חקלאים

אחת היוזמות המשמעותיות שקמו כאן בשבועות האחרונים היא "צו 8 לחקלאות". מאחוריה עומדים שלושה אנשים, בהם סהר שמעון, חקלאית מהאזור, שאומרת: "יש חשש אמיתי לענף"

פורסם בתאריך: 7.11.23 08:46

עוזרים לחקלאים בתקופת הקשה: אחד הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר בעקבות המלחמה הוא ענף החקלאות, שמתבסס כמעט כולו על עובדים זרים ופלשתינאים. במצב החדש שנוצר, וכחלק מגל האחדות וההתנדבות שיש בעם, בשבועות האחרונים יותר ויותר ישראלים עוזבים את הבית ואת העבודה ויוצאים לעזור לחקלאים כדי שהתוצרת שהם עמלו עליה חודשים רבים לא תרד לטמיון.

אחת היוזמות שעוזרות לכך היא "צו 8 לחקלאות", שאחת ממייסדיה היא סהר שמעון, חקלאית עם משק קטן מנווה ירק שמשמשת גם כמנכ"לית העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי. שני המייסדים האחרים שפועלים איתה במיזם הם דנה יוסקוביץ', מנכ"לית טוב השדה – הארגון לחקלאות אורגנית בישראל ואוהד רוט, יזם בתחום הקולינריה המקומית.

סהר מסבירה כיצד נולדה היוזמה שעוזרת לחקלאים רבים בתקופה הנוכחית: "זיהינו שצריך לעשות מהלך רוחבי ומיפינו את הארגונים הקיימים כמו השומר החדש ואחים לנשק ועוד. אספנו את כל הקודקודים, עשינו זום והקמנו פורום לשם פעילות משותפת. הבנו שעדיף לעבוד ביחד. יש צוות מטורף של טכנולוגים שעזרו לנו להקים פלטפורמה דיגיטלית שתפקידה לחבר בין החקלאים לאנשים שרוצים לעזור להם על פי אזור, רמת קושי וכדומה".

תושבים נרתמים לאיסוף בטטות במושב עדנים. צילום פרטי

תושבים נרתמים לאיסוף בטטות במושב עדנים. צילום פרטי

סהר, ספרי לנו איך זה עובד בשטח.

"פתחנו אתר אינטרנט ודף בפייסבוק בשם "צו 8 לחקלאות" שאליו הצטרפו כבר למעלה מ- 24 אלף אנשים. יש לנו כבר מעל 4,000 מתנדבים ומאות חקלאים. אנחנו עושים חיבור בין עמותות גדולות לבין החקלאים. מחפשים רכזים שיעזרו למערכת לעבוד בצורה טובה יותר. המטרה היא לייעל את המערכת כל הזמן".

תני לנו דוגמאות.

"בשבוע שעבר ארגנו לאחד ממגדלי הבטטות במועצה אזורית דרום השרון, האחראי על תוצרת של 30 אחוז משוק הבטטות בישראל, 150 אנשים שבאו לעזור לו באיסוף הבטטות. הרבה אנשים הגיעו מהאזור אבל הגיע גם אוטובוס ממודיעין. ההתגייסות היא פשוט מטורפת. רק להבין, בימי שגרה הוא מעסיק כל יום 60 עד 70 עובדים במשך חצי שנה וכעת הוא נותר עם עשרה עובדים בלבד. עזרנו גם למגדל תותים מהיישוב קדימה שכל עובדיו הפלשתינאים לא יכולים לבא לעבוד והוא נתקע בהכנות לעונה. אנחנו עובדים כעת על התגייסות של בתי ספר שיבואו לעזור, סטודנטים שעדיין לא החלו ללמוד, אנשים שאין להם עבודה ובאים להתנדב. אנשים עוזבים את הבית ואפילו את העבודה ובאים לעזור לחקלאים, כאשר עיקר העזרה היא כמובן בסופי שבוע".

יש חשש שהחקלאים ייפגעו בטווח הארוך?

"לגמרי. אי אפשר בלי פועלים ויש חשש אמיתי לענף. אסור שיקרה מצב שחקלאים יתחילו לבצע את העבודות בעצמם כי הם צריכים לנהל את העסק".

מתי את מעריכה שהמשבר בחקלאות ייפתר?

"זה לא יהיה בעתיד הקרוב אם בכלל. זה תלוי הרבה במשרד החקלאות, אם יצליחו להביא עובדים זרים מחו"ל. צריך תהליך חינוכי לגרום לאנשים להבין את החשיבות של עבודה חקלאית. תהיה חובה להירתם למען החקלאים ובטיחות המזון".

מה הממשלה צריכה לעשות?

"יש ניסיון מצד הממשלה לעזור. צריכים להביא עובדים זרים ולתמוך כלכלית בחקלאים על האובדן שהיה להם, להתייחס אליהם ברצינות. הממשלה צריכה להפנות יותר תקציבים לחקלאות, להעלות את הערך של החקלאות כאחראים על המזון שלנו ולדאוג לחינוך למודעות".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון רעננה"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר