הפנקייק הכי מיוחד: סיון ווייל ז"ל מונצח במקום בו עבד ועם המנה שאהב

הגיבור מרעננה ומנת הספיישל הקרויה על שמו: מסעדת "אולדיס פנקייק בר" בקניון רננים ברעננה, בחרה להנציח את זכרו של רס"ל סיון ווייל ז"ל מרעננה, שעבד במסעדה בעבר, בקריאת ספיישל פנקייק על שמו.

סיון, לוחם ביחידת אגוז, נפצע באורח קשה מאוד בסוף חודש מרץ בתקרית בה שוגר טיל אר.פי.ג'י על ידי מחבל לעבר הקומות העליונות במבנה שבו שהה כוח מהיחידה. בתקרית נהרג חייל ו-16 נפצעו, בהם שישה באורח קשה. למרבה הצער והכאב, כעבור יומיים נפטר סיון מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברעננה.

סיון, בן 20 וחצי במותו, הותיר אחריו את הוריו הלן וג'וליאן ושלושת אחיו: נתן (22), עדו (17, תלמיד כיתה י"א בתיכון אביב), עלמה (11, תלמידת כיתה ה' בבית ספר תל"י) ואת יהלי בת ה-17, בת זוגתו בחודשים האחרונים לחייו. בצעירותו למד סיון בבית הספר ת"לי, בחט"ב רימון ובתיכון מטרווסט. הוא התגייס לצבא ב- 7 באפריל 2022, וכעבור שנתיים בדיוק משפחתו קמה מהשבעה עליו.

מאחר שנקבע לסיון מוות מוחי, משפחתו החליטה לתרום את איבריו. במותו העניק סיון ז"ל חיים לחמישה אנשים אחרים שזכו לקבל ממנו לב, ריאות, כבד, כליות ולבלב. כמו כן, הושתלו קרניות עיניו בשני אנשים נוספים. אמו הלן מסבירה מדוע היה חשוב להם לתרום את איבריו: "דבר ראשון, זה התאפשר לנו עקב מצבו הרפואי. בזמן שהיה פצוע ומאושפז הרגשנו מובן מאליו שאם היינו זקוקים לאיבר להציל אותו אז הייתי עושה הכל. קיבלנו החלטה משפחתית עם אחיו הגדול וקיבלנו חיזוק מבית החולים והרב הצבאי. כשהוא נפצע שהיתי בצרפת מטעם העבודה וחזרתי מיד לארץ. הבנו שהמצב לא טוב אבל לפחות היו לנו יומיים להיפרד ממנו".

סיון וויל ז"ל, צילום פרטי

לפני מותו ליוותה את סיון בעיה רפואית אחרת שלא מנעה ממנו להמשיך להילחם לאחר מכן, כפי שמספרת הלן: "באמצע נובמבר הם נכנסו לעזה ולאחר כחודשיים הוא התלונן שהוא לא מרגיש טוב. התברר שהתפוצץ לו התוספתן וב -23 בינואר פינו אותו לסורוקה ושם עבר ניתוח להוצאת התוספתן. הוא היה בבית במשך חמישה שבועות לשם החלמה, אבל רצה לחזור ובסוף פברואר הוא חזר ליחידה שלו. המפקד שלו אמר לו שצריכים אותו בתוך עזה".

ניסית לשכנע אותו לא לחזור?

"לא, אבל רציתי שיחכה עוד קצת כדי שיחזור לו הכושר. גם חברה שלו ניסתה לשכנע אותו שימתין עם זה, אבל הוא התעקש לחזור. בסוף פברואר הוא חזר ליחידתו וחודש לאחר מכן נהרג".

למותו של סיון קדמה פציעתו הקלה בתחילת המלחמה של אחיו נתן, המשרת במילואים בסיירת צנחנים. הלן מספרת על התקופה הקשה שעברה: "כשילד שלך בעזה אתה לא נושם. זה נורא קשה, היו לי קשיי נשימה ונחנקתי כל הזמן. עברתי בדיקות, הרגשתי שאין לי אויר. הגוף ממש לא מתפקד. הייתה לי תקופה קשה מאוד".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "צומת השרון רעננה"

הלן, ספרי לנו על סיון.

"סיון היה ילד מאוד מיוחד, שקט ומלא עוצמה. מגיל קטן היה מאוד מכוון מטרה וידע מה הוא רוצה. אם הוא החליט על משהו היה הולך איתו עד הסוף. הוא אהב להצחיק אנשים ולמתוח אנשים, אהב לעשות שטויות למרות שהיו לו פנים של מלאך, בלונדיני עם עיניים כחולות. היה ספורטאי מצטיין ובצעירותו שיחק כדורגל, כדורעף וכדורסל, ג'ודו, קפוארה ועוד. הכל היה סביב ספורט וגם כשיצא מהצבא בימי שישי היה משחק כדורסל עם חבריו. לא היו לו תכניות ספציפיות לעתיד, אלא אהב לחיות את הרגע עם חבריו, גם במסיבות. אהב אקסטרים. הוא שידר תמיד עוצמה, שלווה וביטחון וגרם לי להרגיש שלא יכול לקרות לו כלום. החברים בצוות אמרו שהוא אף פעם לא קיטר, הם קראו לו שמש כי תמיד היה מאיר סביבו, מדרבן את כולם ומרים אותם. הוא וחבריו לצוות רצו לעשות סקי ביחד אחרי סוף המסלול אבל לצערנו זה לא יצא לפועל".

איך מתמודדים עם אסון כזה?

"לא יודעת עדיין איך מתמודדים עם האסון הזה שנפל עלינו. יש לנו משפחה שעוטפת אותנו. אני גאה בו מאוד על מה שעשה בצבא. בזכותם אנחנו יכולים עכשיו לדבר, לצאת וליהנות".

לאחר מותו החלה משפחתו בהנצחתו של סיון, גם בשני מקומות בהם עבד לפני גיוסו לצבא, במסעדת "אולדיס פנקייק בר" בקניון רננים ובמאפיית הטאבון מול הקניון. הלן: "בטאבון שמו שלט לזכרו של סיון ובמסעדת אולדיס החליטו שאחת המנות תיקרא על שמו של סיון. סיון עבד באולדיס לפני הגיוס ואהב מאוד להתפנק בסוף כל משמרת בפנקייקים עם הרבה שוקולד ומתוקים. אנחנו מודים לניב יהודאי, בעל המסעדה, שהגיע במיוחד במוצאי שבת שעברה למסעדה ומצא את הזמן לבוא ולכבד ולתת מקום לזיכרון, להנצחה עם שלט במקום ותמונה של סיון בכל שולחן. מהיום יש במסעדה מנת ספיישל לזכרו של סיון ואנחנו מזמינים את כולם לבוא למסעדה ולאכול את המנה שנקראת הספיישל של סיון. זו מנה של פנקייקים עם הרבה שוקולד, מנה ענקית שאפשר לחלוק עם כמה אנשים, ועל הדרך לפרגן לניב והצוות".

סיון ווייל ז"ל עם חבריו ליחידה, צילום פרטי

באלו דרכים נוספות תרצו להנציח את סיון?

"אנחנו מנסים לעשות דברים נוספים להנצחתו. אח של בעלי הוציא, בשיתוף פעולה עם יקב, בקבוקי יין עם התמונה שלו ועושים זאת עם עוד יקב. אנחנו רוצים להתחיל מסורת של הענקת מלגה על שם סיון לשני תלמידים שיזכו לשיעורי מתמטיקה. בשיתוף עיריית רעננה אנחנו רוצים להנציח את סיון במגרש בספורטק ששם שיחק עם חבריו וגם רוצים להנציח אותו בתיכון מטרוווסט. בבית ספר תל"י יש פינת הנצחה לזכרו ויהיה טורניר לזכרו. בחט"ב רימון יש שלט לזכרו בספרייה כי הוא אהב מאוד לקרוא. אלו דברים שמאוד חשובים לנו כדי להנציח את סיון".