בית איזי שפירא קיים אתמול (שלישי) בבוקר אירוע זיכרון במלאות שנה לטבח ה-7.10 ולמלחמת חרבות ברזל. במרכז הטקס הייתה בנייה והצבה של פאזל ענק ובו מאה חלקים הנושא במרכזו את המילה "תקווה", כשלצדה מילים מעצימות נוספות, והמשפט "החיטה צומחת שוב" משירה של דורית צמרת. הפאזל עוצב במילים המסמלות את העתיד היכול להיבנות כאן, כשהמכנה המשותף לכולן הוא התקווה שיום יבוא ויהיה כאן אחרת.
תמונתו של עומר נאוטרה, צילום דוד גארב
את הפאזל שעיצב יואב עינהר, הרכיבו אנשי בית איזי שפירא, וילדים הלומדים ומתחנכים במקום. את חלקי הפאזל הראשונים הרכיבו גניה צוהר, דודתו של עומר נאוטרה שציין אתמול בשבי החמאס את יום הולדתו ה-23, מייסדת בית איזי שפירא וכלת פרס ישראל, נעמי סטוצ'ינר, וראש עיריית רעננה חיים ברוידא.
גניה צוהר, דודתו של עומר נאוטרה, צילום דוד גארב
גניה צוהר אמרה בטקס: "אני לא יודעת איך היינו שורדים בלי התקווה שמשהו ישתנה. במעגל כזה של תקווה אני בטוחה שכל אחד יוכל לשלוח את הכוחות לעומר, כדי שנזכה לראותו אותו כאן. עומר גדל בארצות הברית והתחנך על אהבת הארץ. בגיל 18 הוא הגיע למכינת גליל עליון. הוא מיד התאהב בארץ, במקום, באנשים. הוא ויתר על הקולג' ועל החיים שציפו לו. הוא החליט להתגייס וללכת לשריון. הוא הפך לקצין וחתם קבע. השירות שלו היה קשה, אך הוא מעולם לא התלונן. בשבעה באוקטובר הוא נחטף על ידי החמאס אחרי שהסתער עם הטנק שלו שעלה באש. אנחנו יודעים שעומר נחטף בחיים. לא קיבלנו כל אות חיים מאז אותו יום. אנחנו רוצים לקבל במהרה את עומר הנחוש והחזק. תודה שאתם עוזרים לנו לייצר את התקווה הזו".
רוצים להישאר מעודכנים?
נעמי סטוצ'ינר, מייסדת בית איזי שפירא, אמרה: "אני רואה בפאזל הרבה מעבר למילים החשובות הכתובות שבו זה את הפסיפס של עם ישראל. עם ישראל על חלקיו נמצא עם משפחות החטופים בתפילה גדולה שזה יהיה מהר מהר. משפחת בית איזי שפירא גאה להיות אתכם, ולשמש האור והתקווה אתכם ובשבילכם".
נעמי סטוצינר, מייסדת בית איזי שפירא, צילום דוד גארב
סשה וייס טראמפ, יו"ר הוועד המנהל בבית איזי שפירא, אמר: "אופטימיות ותקווה הן לא אותו הדבר. אופטימיות היא האמונה שהעולם ישתנה לטובה. תקווה היא האמונה שביחד אנחנו יכולים ליצור עולם טוב יותר. אופטימיות היא פסיבית. תקווה היא אקטיבית. זה לא דורש אומץ להיות אופטימי. תקווה דורשת אומץ. היא בחירה לא להתייאש וליצור עולם טוב יותר".
תגובות